מאהב מרדן ופרוע, מוצא עצמו דפוק וזרוק בחצרות האחוריות של תל-אביב ויפו, לוקח את כל הפניות הלא נכונות, כדי לחזור הביתה.

מרד הזכרונות

סרט עלילתי באורך מלא

התסריט קיבל מענק פיתוח מקרן הקולנוע הישראלי, זכה בפרס התסריט של פסטיבל אפוס, ופותח בתוך המעבדה היוקרתית של פסטיבל הסרטים טורינו. בימים אלו אנו מגייסים כסף למימון הפרויקט ומגייסים שותפים בין-לאומיים.בקרוב, נוציא לאור בשיתוף עם הוצאת אסיה, ספר עם הסיפורים הישראלים של מארק חלאסקו. בהפקת אדר שפרן – פירמה הפקות.

 

הסופר הפולני מארק חלאסקו זכה לתהילה בינלאומית כמורד אינטלקטואל צעיר בתחילת שנות העשרים לחייו. לאחר שהסרט הראשון שכתב השתתף בפסטיבל בקאן בשנת 1958, מארק הרבה להתראיין נגד המשטר הקומוניסטי, והוגלה מיד מפולין. הגלות מפולין קשה למארק. בפרץ של הרס עצמי כשגופו מלא בוודקה פולנית משובחת הוא מחליט, למרות שאיננו יהודי,  לקבל הצעת עבודה בתל-אביב, בה יש לו מעריצים רבים בקרב המהגרים היהודים שהגיעו אליה מפולין במהלך שנות ה-50.

 

בתל-אביב הוא מגלה שלאבד את מולדתו שקול לאובדן הזהות שלו ומחסום הכתיבה שבו הוא נתקל מיידי והרסני. מאחר והוא לא יכול לכתוב ולו מילה אחת, הוא מדרדר במהירות אל המעמד הנמוך ביותר האפשרי. הוא מוצא את עצמו בין פליטי השואה החיים בחצרות האחוריות של רחוב אלנבי. בין זונות, סרסורים, שיכורים ואפילו בכלא הישראלי. במקום הגרוע ביותר בשבילו, כשחייו דומים לחיי הדמויות שלו, הוא סוף כל סוף מקבל השראה לכתיבת סיפורים חדשים, דווקא על ישראל.

הכרוניקה של 18 החודשים בהם בילה מארק חלאסקו בישראל שזורה בתוך הסרט עם סיפור שהוא הצליח לכתוב לאחר שעזב את ישראל. בסיפור המקביל ג’ייקוב וגרישה הם שני אמנים זרים ומובטלים אשר לא מוצאים עבודה בתל-אביב ונאלצים  להפוך לנוכלים. גרישה כותב תסריט אותו ג’ייקוב מבצע בחיים האמיתיים. במסגרת התסריט ג’ייקוב גורם לתיירות אמריקאיות להתאהב בו ובהשתלשלות אירועים הכוללת בין השאר רצח של כלב וניסיון התאבדות כושל הוא משכנע אותן להשאיר להם את כספן. הבעיות מתחילות כאשר ג’ייקוב מתאהב במארי, אחת התיירות האמריקאיות העשירות.

השילוב של שני הסיפורים יאפשר לא רק להציג את סיפורו של חלאסקו אלא גם את סיפורה של מדינת ישראל בשנים שלאחר הקמתה מזווית חדשה ולא שגרתית. אנחנו רגילים להביט בישראל של שנות החמישים מתוך המבט הציוני של מדינה שנבנתה יש מאין או במבטים אחרים פוסט-ציוניים המהווים מבט נגדי לציונות, אלא שחלאסקו וחבריו בחצרות האחוריות של רחוב אלנבי מספקים מבט שלישי ואחר. הסרט יתאר את תל-אביב באותה תקופה דרך העיניים של חלאסקו, כפי שהוא אהב לתאר אותה- “המערב הפרוע של יוצאי השואה”. אנשים בודדים שנמלטו מאימת המלחמה ללא משפחה ותקווה, בליל השפות והרגשת האנרכיה הפראית, הם אלו שקנו את ליבו של מארק והם אלו שיהיו ליבו של הסרט הזה.

Copyright Uri Bar On 2018 / All Rights Reserved