מרד הזיכרונות 

הסופר הפולני מארק חלאסקו זכה לתהילה בינלאומית כמורד אינטלקטואל צעירבתחילת שנות העשרים לחייו. לאחר שהסרט הראשון שכתב השתתף בפסטיבל בקאן בשנת 1958, מארק הרבה להתראיין נגד המשטר הקומוניסטי, והוגלה מידמפולין.

הגלות מפולין קשה למארק. בפרץ של הרס עצמי כשגופו מלא בוודקה פולנית משובחת הוא מחליט, למרות שאיננו יהודי,  לקבל הצעת עבודה בתל-אביב, בה יש לו מעריצים רבים בקרב המהגרים היהודים שהגיעו אליה מפולין במהלך שנות ה-50. 

בתל-אביב הוא מגלה שלאבד את מולדתו שקול לאובדן הזהות שלו ומחסום הכתיבה שבו הוא נתקל מיידי והרסני. מאחר והוא לא יכול לכתוב ולו מילה אחת, הוא מדרדר במהירות אל המעמד הנמוך ביותר האפשרי. הוא מוצא את עצמו בין פליטי השואה החיים בחצרות האחוריות של רחוב אלנבי. בין זונות, סרסורים, שיכורים ואפילו בכלא הישראלי, הוא מגלה שבמקום הגרוע ביותר בשבילו, כשחייו דומים לחיי הדמויות שלו, הוא סוף כל סוף מקבל השראה לכתיבת סיפורים חדשים,דווקא על ישראל. 

הכרוניקה של 18 החודשים בהם בילה מארק חלאסקו בישראל שזורה בתוך הסרט עם סיפור שהוא הצליח לכתוב לאחר שעזב את ישראל. בסיפור המקביל ג'ייקוב וגרישה הם שני אמנים זרים ומובטלים אשר לא מוצאים עבודה בתל-אביב ונאלצים להפוך לנוכלים. גרישה כותב תסריט אותו ג'ייקוב מבצע בחיים האמיתיים. במסגרת התסריט ג'ייקוב גורם לתיירות אמריקאיות להתאהב בו ובהשתלשלות אירועים הכוללת בין השאר רצח של כלב וניסיון התאבדות כושל הוא משכנע אותן להשאיר להם את כספן. הבעיות מתחילות כאשר ג'ייקוב מתאהב במארי, אחת התיירות האמריקאיות העשירות. 

השילוב של שני הסיפורים יאפשר לא רק להציג את סיפורו של חלאסקו אלא גם את סיפורה של מדינת ישראל בשנים שלאחר הקמתה מזווית חדשה ולא שגרתית. אנחנו רגילים להביט בישראל של שנות החמישים מתוך המבט הציוני של מדינה שנבנתה יש מאין או במבטים אחרים פוסט-ציוניים המהווים מבט נגדי לציונות, אלא שחלאסקו וחבריו בחצרות האחוריות של רחוב אלנבי מספקים מבט שלישי ואחר. הסרט יתאר את תל-אביב באותה תקופה דרך העיניים של חלאסקו, כפי שהוא אהב לתאר אותה- "המערב הפרוע של יוצאי השואה". אנשים בודדים שנמלטו מאימת המלחמה ללא משפחה ותקווה, בליל השפות והרגשת האנרכיה הפראית, הם אלו שקנו את ליבו של מארק והם אלו שיהיו ליבו של הסרט הזה. 

הכותרת הראשית האמיתית של מעריב עם בואו של מארק חלאסקו לישראל. בעולם הוא כונה "ג'יימס דין הפולני" ואילו בארץ עדיין לא ידעו מיהו ג'יימס דין ולכן כונה ״פאסטרנק הפולני".